לפעול מן השיער ואל הלב אומר לחצוב עמוק יותר ויותר, מן האיבר המאולחש, השיער, אל האיבר שמסמל את ליבת ההרגשה והתחושה. מסלולים רבים יכולים לחבר בין שני הקצוות האלה, וכל מסכת שיער–מסכת מוות–מסך שיער הוא נקודת התחלה של חיפוש כוריאוגרפי.

לגבול שבין התחושה והיעדרה יש בסיס ביולוגי וחברתי ומכאן גם השלכות מגדריות, מעמדיות, אתניות ולאומיות. להתאמן במעבר מן השיער ואל הלב, לחצות שוב ושוב את סף התחושה, אל הכאב והחוצה ממנו, הוא כלי בלתי מאלחש להתמודד עם מציאות מציפת-חושים.